בית א':
באתי לבית-ספר פתחתי את היום
באה הכונפה נופפה לי לשלום,
ואז ראיתי גועל של מחשוף
תחת של פיל עם שערות של קוף.
כך לי היום נהרס
כל השבוע הייתי מבואס,
כי אחרי שרואים כאלה ציצים מגעילים
כל אדם שפוי היה עובר לבנים.

פזמון:
דיי כונפה דיי להתלהב
במקום להיחשף תנסי להתחשב,
כי כשאנשים כך אותך רואים
נהרס להם היום, נהרסים להם החיים.

בית ב':
אחרי הצהרים חתכתי לים
התנחמתי בכוסיות שבאו לעולם,
עד שהכונפה הגיחה מהשיחים
על גופה חוטיני ובידיה אבטיחים.
את האבטיח חיסלה בנגיסה
והדגל הרם עבר מיד לגסיסה,
בין רגע חשכו עיניי
בגלל הכונפה שנראתה כמו עבדאי. עבדאי- גבר חסון

פזמון...

בית ג':
בערב החלטתי ללכת לסרט
פתאום הגיעה הכונפה המכוערת,
לבושה כולה בחתיכה קטנה של בד
באמת לא פלא שהגיעה לבד.
כך נהרס לי היום טוטאלי
והתחלתי להיות קיצוני ופאטאלי,
הכל בגלל אותה הגברת
שלא מבינה שהיא ממש מכוערת.





©כל הזכויות שמורות לארז דרור. מרץ 2006