אז זו אני.
והנושא בא בתחילה, בלי מילת יחס לפני.
העיניים האלו... על מה אתם מסתכלים כבר?
אני כמוכם.
אתם אוהבים כאלו אנשים...
אנשים שהם כמוכם.
עם גוף כמו שלכם, עם פנים כמו שצריך.
עם אותה התנהגות.
רק לא לעשות פדיחות.
שלא יסתכלו, יצחקו.
אתם שונאים שצוחקים עליכם... אבל בעצם, זה מה שאתם עושים לי
עכשיו.
על מה בדיוק אתם צוחקים?
משהו אחד קצת שונה, שגורם לכם לצחוק.
להסתכל.
לבחון.

האנשים השונים.
מהם תמיד מפחדים נכון?
הם הכי מוזרים.
הכי שונים.
לא קשורים אליכם בשום אופן. וגם אם כן, אתם כבר תדאגו להכחיש
את זה.
אבל אתם לא מפחידים.
אתם נורמלים הרי.
הכל... מדויק, נמצא במקום שצריך.
ואני?
אני מפחדת מכם.
העיניים שלכם... הצבע הזה שבתוכן.
המבטים.

רוצה לראות... בעולם של עיוורים.