[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








היא נכנסת לחדר. נו מה קרה? חיוך מבוכה, אווירה מתוחה.
הוא פותח הפה, ואומר הדבר. את הכל הוא פירק עכשיו, אהובה
היקר.
מגלה את ליבו כשהיא לאט שוקעת, בוכה בדממה, לא שוכחת.
הוא נבהל, ובא לקראתה, היא מתרחקת. היא יודעת שהיא צריכה
להתרגל.
הוא אומר לה כמה היא יפה, גם כשהיא בוכה. והיא עוד יותר
מתייפחת.
היא נמצאת בעולם חיצון מהנידון, מנסה לשכנע את עצמה שזה לא
פתרון. היא שואלת: זהו זה נגמר? תכה בי באמת כאן ועכשיו.
הוא מסתחרר, לא מוצא המילים. מוריד דמעה מבין הריסים.
עוד קיים הרגש אך זה לא הדבר, אני לא מרגיש את זה כבר.
היא נשברת, ופורצת את הדלת. איננה מאמינה שכך היא נגמרת.
רועדת מהלם, לא מסוגלת לזוז. הכאב יוקד לה בלב בריכוז.
מחוסרת כוחות, נשטפת לחוף, אך עכשיו היא יודעת שזהו הסוף.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
פעם היה מדור
כזה במעריב
לנוער. מאז כבר
הפסקתי להשתמש
בטמפונים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/3/06 13:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רנואר פורלן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה