את מתחבאת מאחורי
המסכה של פנייך
החיוכים הזוהרים
שמחפים עלייך
הרעש מסביב
שמעלים את הדממה המצלצלת שבפנים
האושר המדומה
שבתוכו מסתיר אימים.

מסקרה נוטפת מהריסים
העיפרון יורד
והאיפור נמרח
והנה, כעת אפשר -
אפשר לראות אותך.

את פנייך הצנומות
והמבט הבהיר
וגם את כל הנמשים
שהתאמצת להסתיר.
את העצב, המבוכה
ודמעותייך הזולגות על הלחי
את הצער, את הבכי.

המסכה ירדה
ועכשיו את שקופה
לא תוכלי להתחבא
מאחורי צבע או תרופה.
האיפור ירד
חושף אותך לאט
הזיוף נגמר
ואני יודע מי את.