|
אז מה עושים עכשיו?
עיניך נחות על עיני
ועיני מייד נשמטות לרצפה.
שאלות קשות באמצע הלילה
הרגשות קשות באמצע היום
מלמולי שכרות פולטים חלקיקי אמת
שהיו מוחבאים עמוק בפנים
ועכשיו? מה עכשיו?
לאסוף את השברים.
לקפוץ למים או לברוח לאחור?
האם תתפסי אותי שלא אפול?
או שתתקעי את הראש בחול?
מחזיק את הרגשות שלי בתוך אגרוף.
ומפחד לפתוח. מפחד לעזוב
שלא אצא שוב משליטה,
שלא אסחף שוב אל החושך.
הרי תלוי הכל רק בך
אם אשחרר, והן יתעצמו
האם תקבלי אותן?
או שמא תפני להן עורף?
ואולי עדיף לשמור בפנים
להתעלם
להעלים
לברוח אחורה
ולשכוח שאי פעם פגשתי אותך?
או להישאר ככה
רגשות סגורים ביד אחת
ואת ביד שניה
לא שלי ולא שלו
קצת איתי
הרבה איתו
אלוהים
אני משתגע
אני צריך סימן
כיוון
מישהו, משהו
נמאס לי לברוח אל מציאות מדומה מאושרת
בים של אלכוהול או של עשב מתוק
למה כל כך קשה לעשות
שיהיה לי טוב
סתם ככה? |
|
|
ואז ניסיתי
להרגיע אותה
ואמרתי לה: "זה
בסדר! אם את
רוצה להישאר
בתולה אפשר גם
בתחת!" ואז היא
הכניסה לי מרפק
במפשעה והדבר
הבא שאני זוכר
זה שהשוטר שם
ברחוב שם עלי
אזיקים.
מתוך הספר "איך
להתחיל עם
קטינות" מאת
דרדסאהבל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.