כשהייתי בירושלים
ישבתי במדרגות הכניסה שלך
וחיכיתי.

חיכיתי שתסיימי את
שיחת הטלפון האין-סופית
עם אהובתך לשעבר, הנזקקת
שהשתלטה על הזמן שלנו יחד בבכי.

חיכיתי שתדליקי את הדוד עבורי
ואוכל להתרחץ.

עכשיו בתל-אביב אני יושבת בכניסה לבית
לא שלי.
מחכה שהזמן ינקוף והסרט יתחיל,
מחכה.



16/12/05 ת"א