שביזות גלום / ייאוש |
אין איש סביבי, מביט אל הרצפה.
לפתע רטיבות, עוצם את העיניים,
אך הדמעה זולגת, היישר אל הרצפה.
אני יושב לבד, דבר כבר לא איכפת לי,
שום דבר כבר לא נראה חשוב.
ניסיתי לקוות, מזמן כבר התייאשתי,
יקרה מה שיקרה, דבר כבר לא חשוב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|