אני שוכבת על המיטה שלו
הוא ממלא אותי בחום
עד שנשמתי נשרפת בלהבה.
עיננו נשואות למסך הקטן
האהבה כבר לא מנצחת
גם לא בסרט ישן.
הכתוביות עולות מהר
יום אחד, גם שמו
יעלה
הוא יהיה במאי סרטים מפורסם
עם מנהלת אישית, מאפרת, מלבישה
ואשה מצליחה וחדשה.
אני ממשיכה לבהות במסך השחור
רוצה להיות בטוחה שאוהבים לא ישובו זה לזה
אחרי הכתוביות האחרונות.
ובדרך הביתה, אני שותקת
עיניים לחלון, אין אוזניים לכותל,
מוחאת דמעות. מתפללת שיראה, מתחננת שלא ישאל.


שם מתחת לחלון שלה,
עומד זוג אוהב ומתחבק
הוא שואל אותה
איך יגמר הסרט שלהם
תלוי מי הבמאי - היא מחייכת, דמעה חודרת לפיה
וכשהמכונית שלו תתרחק
היא תשכב במיטה שלה
תרגיש את הבדידות ממלאת אותה בחום
עד שנשמתה נשרפת בלהבה.