טיילתי ביער לגמרי לבדי,
כשלפתע שמעתי רעש לבבי.
היא חלפה מול פניי ובעיניה מבט זדוני,
וכשקרבה לאוזני לחשה ללבי.

במילים אחדות תיארה מקום מופלא,
שבו רק טוב ואין צורך בחמלה.
שכל אחד אותו יראה, יהיה מוקסם,
וירגיש כי הגיע למקום המושלם.

כשבאה לספר לי היכן הוא אותו המקום,
השתתקה לרגע ונעלמה כך פתאום.
לפתע תהיתי אם היתה זו בדיה,
אם היה זה חלום או סתם אשליה...

מיד התברר לי שכלל לא חלמתי,
אך את המציאות בקלילות של הרשע טעמתי.
הבטתי על האדמה ובקלות אותה מצאתי,
את אותה האחת שלפני רגע לחשה לי.