ניעורתי מעולם התמימות,
עולם בו חלומות העבר היו נעולים בבטחה
בשדה שבדרום התודעה,
אסור היה אסור, מותר היה מותר.

בועת התום התפוצצה,
והותירה אותי בעולם מלא ספק,
עולם בו העבר צף על פני השטח,
והעתיד מוטל בספק.

משוטטת לי בעולם הספק
לא יודעת לאן לפנות,
מתחננת על ברכיי, מבקשת מהעבר
שיחדול לצוף, להזדחל לזיכרונותיי
ויניח לי לבנות את עתידי.

כל ניסיונותיי לקבור את העבר נכשלו,
הוא מתעקש לחדור לזיכרונותיי, לחלומותיי,
חודר ואומר: "בועת התום התפוצצה".