אני שוכב בחדר (לא שלי), ובוהה במאורר, בעוד הוא מסתובב לו לאט
לאט.
למה לאט? כי הוא מקולקל. ככה, יש מאוררים מקולקלים, והוא
מסתובב באיטיות מחרידה כמעט. אני יודע שעוד כמה דקות הוא יאיץ
ויאיץ ואז יסתובב מהר כמו כל שאר המאוררים. אבל הוא כנראה לא
יודע, כי הוא עדיין נאבק.
ואני חושב לעצמי: האם המאורר נאבק להסתובב, נגד תלאות החיכוך
והעייפות?
או אולי (וזה יותר סביר) הוא נאבק שלא להסתובב, בעוד הפוטנציאל
הנורא - 220 וולט של לחץ מכריחים אותו להסתובב. הוא נכנע לאט
לאט - בהתחלה מסתובב לאט, מקווה שהלחץ ירפה וייתן לו לנוח.
אבל לאט לאט הוא ממשיך ונכנע - ומסתובב יותר ויותר מהר, עד
לפעולה מלאה - שממנה הוא כבר לעולם לא יצליח להאט ולעצור.
אלא אם כן אני אכבה אותו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.