בכל מקום מקום אשר אלך
בכל מקום שבו אבחר
אין לי שום דרך להשתייך
לא היום וגם לא מחר
מקום חדש, חיים חדשים
אנשים שונים שלא מכירים אותי מלפנים
ואני מתבגרת, לומדת, משתדלת
אך תמיד המעגל נסגר לו מחדש
ואני בודדה וזרה ושונה
ואם זה כל כך לא מורגש?
כשדיברתי על זה עם כמה חברות
הן בכלל לא הרגישו
הן בכלל לא רואות
הן לא חושבות שאני אחרת
זו רק הרגשה פנימית שלי
והיא כל כך, כל כך מתסכלת
יכולה אני לשבת בחדר מלא בחברים
ולהרגיש בצד ולהרגיש לא רצויה.
כולם ידברו ואני אשתוק.
אחר כך הם יגידו שבכלל לא שמו לב
והם הרגישו שאני כמו כולם, ביחד איתם
משתתפת, מקשיבה, נמצאת שם
והם ירגישו שאני איתם, כמותם
אבל אני לא |
