סוקר: השמיים כחולים?
איש: כן.

סוקר: השמיים כחולים?
עיוור: כן. נראה לי.
סוקר: נראה לך?
עיוור: אני יודע, ככה אומרים.
סוקר: ומה אתה אומר?
עיוור: אני? איך אני יכול להגיד? בחיים לא ראיתי את השמיים.
סוקר: אז אתה לא יודע אם הם כחולים או לא?
עיוור: אני לא יודע.
סוקר: אבל אתה מאמין שהם כחולים?
עיוור: ככה אמרו לי. אומרים שהשמיים כחולים.
סוקר: מי אומר?
עיוור: אמא, אבא, משפחה, חברים, זרים. כולם אומרים ככה.
סוקר: ואתה מאמין למה שהם אומרים?
עיוור: יש לי ברירה?
סוקר: אז השמים אם כחולים?
עיוור: כן. כנראה, הם כחולים.

סוקר: השמים הם כחולים?
אישה: זה לא מדויק.
סוקר: כלומר?
אישה: יש הרבה צבעים לשמים. יש כחול, יש תכלת, יש כחול כהה...
ואל תשכח שיש עננים גם כן.
סוקר: עזבי עננים. שמים נטו, בלי עננים - הם כחולים?
אישה: אי אפשר לדעת. אמרתי לך יש כל מיני גוונים...
סוקר: אבל בגדול, כל הצבעים האלה הם צבעים ממשפחת הכחולים,
נכון?
אישה: לא, מה פתאום?
סוקר: לא?!
אישה: אם יש שקיעה למשל, אז הם נהיים אדומים וכתומים כמעט
לגמרי. ובלילה - בלילה הם בצבע כחול כל כך כהה שזה נראה כאילו
הם שחורים.
סוקר: אז השמיים הם לא כחולים?
אישה: הם גם כחולים.
סוקר: אז הם כחולים? כן או לא?
אישה: אני לא יכולה לענות לך ככה, זה מאוד פשטני...
סוקר: שיהיה פשטני.
אישה: אני יודעת?
סוקר: שמיים כחולים - כן או לא?
אישה: כחולים.

סוקר: השמיים הם כחולים?
אסיר: אה, לא זוכר כל כך.
סוקר: וממה שאתה זוכר?
אסיר: ממה שאני זוכר אז הם כחולים.
סוקר: היית רוצה לראות עוד פעם את השמיים?
אסיר: לא, לא מפריע לי. גם כשהייתי בחוץ לא הסתכלתי עליהם
הרבה.
סוקר: והיום, היית מסתכל לשמיים?
אסיר: היום אני מסתכל לשמיים ורואה תקרה אפורה. אתה יודע מה,
תרשום את זה.
סוקר: מה לרשום?
אסיר: תרשום שהשמיים אפורים.

סוקר: השמיים הם כחולים?
מישו: אכפת לי הרבה, כחולים, לא כחולים. שיהיו כתומים מצדי. מה
אכפת לי מהשמיים?
סוקר: סתם שאלתי.
מישו: לא נורא. מה, אתה עובד בזה?
סוקר: כן.
מישו: כמה משלמים לשעה?
סוקר: מינימום. אבל יש בונוסים. תלוי כמה סקרים...
מישו: או קיי. אז אני נחשב סקר?
סוקר: אני לא חושב. לא ענית לי על השאלה.
מישו: טוב אז תרשום שהשמיים הם כחולים.
סוקר: רשמתי.
מישו: עכשיו זה נקרא סקר?
סוקר: כן, תודה. יום טוב.
מישו: יום טוב.