או שיט! קבעתי עם חבר שלי למטה, עוד חצי שעה! ורק עכשיו קמתי,
ואני צריך עוד לאכול משהו ולהתקלח ו... אווווו שיט.
אני לא מאמין שכבר תשע וחצי בבוקר. אני כבר יודע מה קרה.
בשמונה השעון צלצל , קמתי, כיביתי, ישנתי.
ועכשיו אין לי זמן לחשוב על זה, כי קבעתי עם חבר שלי למטה עוד
חצי שעה.
אוקי. קודם כל ארוחת בוקר. לטגן קצת טופו עם סויה )זה כל מה
שהשותף הטבעוני הדפוק השאיר במקרר. אני לא מבין את ההיפים
האלה, איך אפשר לחיות ככה(, ולאכול.
אינעל דינק הוא וכל הטבעונים. אוכלי חציר.
אוקי. אוקי. כבר עשר, וכל מה שנשאר לי לעשות זה ללבוש את
הנעליים שלי, אלה שקניתי בלונדון, לא אלה עם הפסים, אלה
האדומות. הוא צריך להגיע כל רגע. למרות שאם אני מכיר אותו הוא
יאחר. אז למה בעצם כל-כך נלחצתי? אני כבר נורא רוצה שהוא
יבוא.
הוא היה אתמול בבית של ידידה משותפת שלנו, עושה קצת עבודת
ריגול בשבילי. כמובן שהיא לא ידעה מכלום. נשים אף פעם לא
יודעות. אני גם לא חושב שאכפת להן מי רוצה אותן. הן נשים. הן
יכולות להשיג כל גבר. אנחנו חושבים מהזין. זה היופי בנו.
בכל מקרה, הוא אמור לחזור ולהגיד לי מה היא חושבת עלי. אני
יודע שאני מתנהג כמו ילד בכיתה ג', הולך מאחורי הגב שלה והכל,
אבל לפעמים זה עובד.
בנתיים כל מה שיש לי לעשות זה לחכות. הוא כבר מאחר ברבע שעה.
אבל זה רגיל אצלו. הוא תמיד מאחר. אני זוכר איך בטקס הסיום של
התיכון, התפקיד שלו הגיע. הוא היה צריך לעלות לבמה ולהגיד איזה
שתי שורות, משהו כמו "המנהלת, יש פה מישהו שבא לראות אותך",
מהאלה שמשחקים בטקסי סיום רק כדי שלאימא שלהם יהיה מה לספר
לחברות שלה.
בכל מקרה, הגיע התור שלו, אבל הבחור היה עסוק במלתחות של
הבנות, עושה לחברה שלו אז "טקס סיום", ופספס את הזמן שלו.
נכון, זה יכול להיות סיפור "פעם ראשונה" מאוד נחמד, אבל זה די
דפק את ההצגה. שבע דקות אחרי הזמן שלו )אז מה עם זה רק שבע
דקות, זאת הייתה הפעם הראשונה שלו( הוא מופיע על הבמה מתנשף
כולו, מול קבל עם ועדה, מתפרץ לשורה של רונן, שבדיוק אמר "אבל
המנהלת, חשבון לומדים ביסודי", אומר את התפקיד שלו.
נו, כולנו צחקנו על זה אחרי הטקס, כשעשינו מסיבה באיזה פאב
באלנבי. הזכרתי לו את הסיפור הזה לפעמים כשהוא איחר לפגישות
שלנו, ותמיד הוא נראה נבוך מכל הסיטואציה.
אבל כזה הוא. מעודן כזה, לא אוהב בדיחות גסות, לא אוהב
בדיחות שובניסטיות. אבל כשזה נוגע לבחורות, הבנאדם זין מהלך.
בבחור יש יותר הורמונים מבגלולת הריון.
בכל-מקרה, כבר עשר וחצי והבחור לא מופיע. אני מקווה שהוא לא
הבריז לי.
זה לא מתאים לו ככה, לקבוע פגישה ולא להופיע. אני אנסה את
הפלאפון שלו, מקבל צליל חיוג, מקבל הודעה פתאומית שהמנוי
איננו מחובר. כלומר- המנוי ניתק לי בפרצוף.
מעניין מה קרה למנוי.
מה שלא קרה לו, אני מקווה שהוא יגיע לכאן מהר, כי אני כבר
מתפוצץ לדעת מה הידידה הזאת שלנו חושבת עלי. אני יודע שאני
מוצא חן בעיניה, דיברנו פעם בטלפון, והשיחה הייתה ממש זורמת.
היא אפילו אמרה שאני חמוד.
החבר שלי הזה אמר לי, שחמוד זה שם קוד לדפוק, ושמה שהיא
התכוונה זה שאני חמודי, מתוקי, ולא מושך בכלל.
יש לו את הקטעים שלו. יש לו קצת בעיה עם בנות, דעה קדומה
עליהן, מאז כמה קטעים מסריחים שהחברה שלו ,זאתי מהמלתחות בטקס
סיום, דפקה לו לפני שהם נפרדו. אבל את הידידה הזאת הוא מחבב.
בכל מקרה הוא משתדל להיות מנומס, לחייך.
יש לו את הקטעים שלו אבל הוא גם יכול להיות נחמד.
הוא יודע שאני מתכנן עליה כבר המון זמן.
כבר אחת עשרה. מעניין איפה הוא יכול להיות.