מיטת הסתם סתורה
פרדס
בפשט עטרתך היית  פטורה מבתרים
ברמזים באו גנוזים
והרזים
מה עוד
מטוב ועד דמעות
ודעות הרועות גומעות
טיפות אחרונות של טל
ודואות

עוף השמיים אינו נוגע בכוכבים
מרחיק  לערפילי העבים
פיסגת מעופים

מה עוד נדרש בזה הדרש
שאגיד גם אני שהנפש והחושים
לא ספרנו כוכבים

לא הלכנו על חולות המים הגדולים

לא באנו מחלחלים
בהד החלילים

נספגים בתוך הגרגירים
בשעון החול ניגרים
ונספרים.

מה אכרוך ומה אלחש על אוזניך סודות
שלא נשנה שמות
ולא נוסיף אותיות
ולא נעלה רגלים
לבמות
את זוכרת את הזובחים
ההולכים ובוכים
מקרבים בני בקר
מזור הכאבים
באיבי הזמן
בבאות
נזכור אב שזכר
את יוסף
ולא נוסיף
הכתונת תפרם פסים
ותשוב לבדים
כזכרונות איש המשליך לבור
את ההבטחות והנדרים
על הבתרים והברית
ריח הפגרים
הבאיש
איש ערל ימול
יקדש לך ברית האתמול
והעיט  יעוט בבשרים
והאש תעבור בגזרים
על המזבח מונחים
הלילות והימים
אל תעטרי אל תניחי על ראשם
כתרים
הבקרים הקרים זוכרים
כיצד היו זולפים
שם איש ואשה
חלפו זה על פני זו זרים