אני ממש מצטער
שברחתי בלי לומר שלום
זה לא שלא רציתי
זה פשוט לא היה הזמן והמקום
וזה פשוט... בעצם לא

ועכשיו יושב לי על הגשר
חושב אם כדאי או לא כדאי
אני כבר מתגעגע לכולם
אבל אם אני מתגעגע אז מה אני שווה?

והמים כה כחולים
עמוקים וצלולים
וחושב לי בלב בפחד
מלווה ורעד (קל)
שאני מקווה שהפעם הם יסיימו את העבודה
נעמד על הגשר
מתכונן לקפיצה
ואת דממת הלילה קראה הקריאה
קולה המתוק עד בחילה של האהבה
(ולצידה הכאב הצורב)
הזכירה למה, הזכירה את הסיבה
את מקום הפחד החליפה הקפיצה

והדרך למטה נמשכת לנצח
בדיוק כמו הפעם הקודמת
ושוב הכאב צורב
כמו סכין חותך
ולדימום לא גורם
ושלום אני אומר
הפעם אני כבר לא חוזר
רואה אור בפעם האחרונה
וצולל בורח מהכאב
מסה להרוג
את הרגש שבלב