כשאדם הולך ברחוב עם ידיים בתוך הכיסים,
הולך לבד ומסביבו הרבה אנשים.
על מה הוא חושב האדם הזה? האם זה על החיים?
על אהבה? על עבודה? או אולי על חברים?
מדמיין דברים שיקרו? נזכר בדברים שקרו?
או שאולי הוא בכלל מנסה להבין מיהם האנשים סביבו.
מאיפה באו ולאן הם הולכים. איך האופי שלהם וכמה זמן הם
השקיעו בלהיראות איך שהם נראים. במה הם עובדים?
האם הם נשואים, רווקים, גרושים ואולי אפילו מאותו מין?
אז מה בנאדם חושב כשהוא הולך מנקודה מסוימת לאחרת
ידועה מראש או אחת שהוא מגיע אליה מתוך התת מודע,
כי הוא סתם יצא להליכה. הליכה משחררת בה הוא יכול לחשוב
ולהרגע.
להוציא עצבים, לברוח מהמחשבות המעיקות.
ההליכות האלו-כמה שהם מרגיעות.
אבל יש גם את ההליכות של "הצריך למהר", להגיע ממקום למקום בלי
לאחר.
יש פגישה, מסיבה, עבודה, אכילה, ראיון, קניות, ספארי, ים, גן
חיות.
ויש את ההליכות שנועדו לראות. לטייל, להסתכל, להנות.

כל הליכה ארוכה או קצרה, כל הליכה היא טובה.
לצאת מהבית לראות ת'סביבה, לשאוף אוויר צח ולא להיות פדלאה.