|
כתבת לי קפה
פעם
קפה של בוקר שמש
שיהיה לי להתעורר אליו
שאוכל לנבוט
מתוך השמיכה
שרטטת לי
לא פעם
ישיבת סעודה משותפת
והיו לנו ידיים לאכול
וללטף, ולמולל
ושפתיים למצוץ
אחד את השני
ועשן
להתעלות בו
הבאת אותי
לירח מעורטל
חושפני, נעתק נשימה
חרמן
שבו אוכל לחיות
ולמות
גוף ונפש
לחיות
ובחירה
http://stage.co.il/story.html?preview=1&story=537275144 |
|
|
יותר משהוא נראה
כמו אופנוען
קשוח, הוא נראה
כמו אופנוען
קשוח שיודע מה
הוא רוצה
מהחיים, אך נאלץ
מדי פעם לעצור
בצד ולהשתין,
תוך שהוא לא
מסיט את מבטו מן
מהמטרה העומדת
לנגד עיניו, אף
על פי שהדרך
ארוכה וקשה ורבת
מכשולים היא,
זאת משום שפועלו
של בועז רימר רץ
לפני האופנוע
ומשייף את הדרך
בעזרת נייר
זכוכית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.