הים סוער, והרוח נושבת
הפרחים צומחים, הפרפרים עפים
ואני שותקת כי עליך חושבת
ועל שנינו חולמת,
שנינו ביחד שוכבים במיטה,
עטופים תמיד במרקם אהבה,
אותי מחבק, מנשק, מלטף,
לך אומרת תשאר כאן לעד,
אל תלך לעולם,

ואתה מעלי לוחש באוזניי בקול מחושב,
את גורמת לי כאן להיות מאוהב,
מאוהב אהובי? זאת מילה עדינה,
כשאתה פה עלי בתנוחה אהובה,
מסתכלת בעיניך ולפתע נכבשת,
אחריך זורמת ולא משחררת,

כשעייני עצומות מפנטזת, נסחפת,
פוקחת עיניים ואתה שם נמצא,
מגלה כי חלום זהו כלל לא היה ,
תמיד היית מעלי, מתחתי,
לצידי בגופי, בתוכי, בנפשי,
אותך מרגישה אמיתי מתמיד.