קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך.
הנה הסתו עבר, הגשם חלף הלך לו.
וכל הטוב לו הרגלנו, תם וחלף מן הארץ.

איכה נתן לחיות בשנים...
אלמלא זוהר אהבתנו ושיא אושרנו.
וכן כל ותוריך למען אחדות משפחתנו.

הן כרות המואביה הלכת שבי אחריי.
כדוד באהבתו לבת שבע דימיתיך.
באהבתי היוקדת ולוחשת אלייך.

בלעדי אהבתנו זאת,
שהשמיים והארץ קבעוה
ומי יפצה פיו, למול דמותך הנערצת.

ומהו גודל שמחתי כאשר נפלת בחיקי
הן לבי לבדד ישכון וכרוח חרישית יהום
אך בקרבתך גועש הוא ורועש.