|
כמה מאיתנו
עם רובים ישנים
ליד מתרסים של ספות
שולחנות בלי רגליים
רגליים בלי כיסאות
בלי ידיים
רחובות ללא שינה
בבגדים בלויים
גם אני נמצא שם מסתתר
מאחורי הימים האחרים
זועק אל האנשים
בואו אחים
אנחנו מעטים מדיי
והאויב בשער.
הם מתאספים לאט
מצטרפים למיליציה
צועדים בסך
צועקים:
"הם לא יעברו"
ילדים מתים מתרסקים
על אבני המדרכה
של חלומותיי. |
|
|
כשאני שומעת
מישהו מצטט
סלוגן שלי
אני אומרת לו
בנונשלאנטיות :
"עזוב, זו כבר
קלישאה"...
ולמה ?
כי סלוגניסט
אמיתי מצפה
שהסלוגן שלו
יהפוך לקלישאה
!
נכון או לא
?!...
עזבו,
גם זו
קלישאה...
צפיחית בדבש
קישקיש קריא |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.