כַּמָּה מֵאִתָּנוּ יְשֵׁנִים עִם רוֹבִים
לְיַד מִתְרָסִים שֶׁל סַפּוֹת
שֻׁלְחָנוֹת בְּלִי-רַגְלַיִם
רַגְלַיִם בְּלִי-כִּסְאוֹת בְּלִי-יָדַיִם
רְחוֹבוֹת בְּלִי-שֵׁנָה
בִּבְגָדִים בְּלוּיִים
גַּם אֲנִי נִמְצָא שָׁם מִסְתַּתֵּר
מֵאֲחוֹרֵי הַיָּמִים הָאֲחֵרִים
זוֹעֵק אֶל הָאֲנָשִׁים
בּוֹאוּ אַחִים
אֲנַחְנוּ מְעַטִּים מִדַּי
הָאוֹיֵב בַּשַּׁעַר
הֵם מִתְאַסְּפִים לְאַט
צוֹעֲדִים בְּסַךְ מִצְטָרְפִים לַמִּילִיצְיָה
צוֹעֲקִים: "הֵם לֹא יַעַבְרוּ"
גַּרְזִנֵּי-רֶצַח מְעוֹפְפִים עַל אַבְנֵי-הַמִּדְרָכָה
אָבוֹת מִתְרַסְּקִים אֶל יַלְדֵיהֶם
דָּם דּוֹלֵף עַל חֲלוֹמוֹתַי הַטּוֹבִים.

                              דן ספרי
                                                         
©