ליעל
אחותי האהובה, את אמא
ועדיין מתגנב לו הרצון
לגור יחדיו
בחדרים סמוכים,
ובערבו של יום לדבר
ולהתיר את הסבכים.
אחותי האהובה, את אמא
והלב שלי דופק תיק-תק
את בוחרת חליפות קטנות
מכל מיני בדים
ואני נזכרת איך כעסנו:
מי לקחה למי בגדים.
אחותי האהובה, כמה גדלנו
ולפעמים - עד כאב - אני רוצה אותך איתי
לצעוק לך מחדרי,
לשמוע סתם שאת ישנך
לבדוק באישון לילה
אם חזרת או שאינך.
אחותי האהובה, עכשיו את אמא
וכמה השתנית, כמה התבגרת
ויש לך ילד
יש לך משפחה
ואני אוהבת אותך
אחות שלי ברוכה.
(עלי, אחותי שלי את אמא
עלי אחותי עכשיו את אמא
עלי אהובה את אמא
את כ"כ אמא....) |
