על עוד דף רשמת את השם שלה
הוספת לה מילים שתראה מציאותית.
שיר קטן כל כך אישי רק בשבילה,
נכתב רק בגללה, פתאום קשה לה להחליט

אם לקרוא את סוף השיר בלי התחלה
החלק הכואב מודגש תמיד בחיבוקים.
זה ברור לה שהסוף הוא גם שלה,
לקרוא את זה מחר, להרגיש קצת רחוקים
מהאמת... למרות שזה נראה שלפעמים

שהיא כבר לא אוהבת, היא באה ועוזבת
ביקשה את האמת למרות שהיא כל כך כואבת
היא חושבת, אולי תכתוב לה שיר?
אולי אותה תזכיר בעוד משפט?
או מילה, למי איכפת, העיקר שהיא נשארת בחיים.

על עוד דף רשמת שאתה מרגיש
חנוק כאן בלעדיה, שקשה לך לנשום.
היא יודעת שאתה כבר לא אדיש,
כבר לא אדיש אליה, ונשאר לך לרשום

עוד מילה אחת כואבת, נכונה
שמגיעה אליה, תמיד בכל מקום.
היא פתאום נראית בעצם קצת שונה,
וכשתחשוב עליה, תדע שגם שהיום
שיש אמת... למרות שזה נראה שלפעמים

שהיא כבר לא אוהבת, היא באה ועוזבת
רוצה את המציאות למרות שהיא כל כך כואבת
היא חושבת, מתי תכתוב לה שיר?
מתי אותה תזכיר בעוד משפט?
עוד שורה, למי איכפת, העיקר שהיא נשארת בחיים.

על עוד דף רשמת את השם שלה,
הוספת לה מילים והיא נשארת בחיים.