אותו הילד המתולתל
שגלש במדרונות
שברגל יחפה
חצה כרמים ושדות
החיים פעם היו פשוטים
וזכרוני כבר מאפיר
אבל אזכור אותי תופס תנומה
על ערימת חציר

ואת הילד שגדל
אמנם עודי זוכר מעט
את שערו שהאריך
המנגינות אשר פרט
בליל ירח חרישי
שירה פילחה את האוויר
עיניי נתלו בכוכבים
על ערימת חציר

הילד עוד הוסיף לגדול
ואת אותו הלילה לא אשכח
איך מכל נשות תבל
אני ביקשתי רק אותך
הצהרתי שם מולך
שאת רגשותיי כבר לא אסתיר
ונשקנו זה לזו לראשונה
על ערימת חציר

והנער היה לגבר
וכבר הגיעה השעה
ראשי הזיל את תלתליי
ואת הזלת דמעה
הדם היה בכל מקום
הקרב היה קשה ומסעיר
אך זכרתי שהבטחתי שעוד אשב איתך
על ערימת חציר

וכשחזרתי אל זרועותייך
שוב חשתי את מגע ידך
וידעתי שאת ימיי
אבלה לעד לצידך
וכשהבטתי בעינייך ידעתי
שהעתיד יהיה מזהיר
ושם נשבעתי לך את אמוניי
על ערימת חציר

ותלתליי כבר התחדשו
ואת חובקת ילד קט
והנה הוא כבר מתהלך
בשדות חיטה בלאט
והנה הוא כבר לצידי
עם החרמש בימי קציר
ובלילות גם הוא מביט בכוכבים
על ערימת חציר

והשנים עברו להן
בתלתליי זרקה שיבה
זכרוני אמנם דועך
אך לא דעכה האהבה
השמש שוב שוקעת
והאוויר הופך קריר
ואני מביט בך ונזכר בשנינו
על ערימת חציר