מאיר ארלון / משחק (עיניים) מקדים |
אך אף מילה לא נאמרה ואת לא מבינה
שאני רק רוצה להאריך את הרגע
שעיניי מכירות את עינייך
וחיוכי את חיוכך
אבל שפתותיי לא את שמך
עוד רגע והמשחק יגמר
ואנו נפרוש ליציעים
ואולי לשחק במגרשים אחרים
ואני יודע שאת המשחק הזה
כבר לא נשחק עוד
אבל אולי
את פעם תתפסי איזה
מבט שהוא שלי
עומד לבד במגרש המשחקים הישן
ותצרפי אליו את מבטך לעוד סיבוב או שניים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|