|
תחת שמיים צלולים
בין פרחי החרדל
שוכבת היא תכולת עיניים
שערה מדובלל
צהוב החרדל
ושערה הזהוב
תכול עיניה
והרקיע הרטוב
על מרבד בוער
היא משתלבת בנוף
עם הפריחה באה
ואיתה תחלוף
ואני בה צופה
שוכבת שם לבדה
אולי באביב הבא
אשכב שם לצידה |
|
|
לא מוכן לבלוע,
אפילו לא להכניס
את זה לפה שלי!
תראה איזה צבע
יש לזה, לבן
כזה, גועל נפש.
וראית מאיזה
איבר זה יוצא?
מין משהו מידלדל
כזה שם למטה...
איכס.
וזה עוד נמרח על
כל הפנים, כל-כך
דוחה, החלב
הזה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.