לוחש כגחל,
טרם עוכל,
חום, אור...
ורמץ.
ואלוהים בשלו:
חד לנו חידות
שאינו יודע פתרונן,
או פשרן.
אותך, היה מזמין לחלומו,
אותי, השאיר מחוץ לשמיכה,
ברמץ הכבוי, באפר...
בקור.
בתנאים האלה,
לא יוותר מאומה
לפקיד ההוצאה,
לפועל.
עוד זה אומר, וזה אץ ממהר בדרכו...
מאז שאלוהים הלך לאיבוד
בדרכיו העקלקלות,
אין שלום.
האהבה מתה
ורק אני, בשאריות הלוחשות...
ברמץ,
זוחל באיטיות מפוארת,
לעבר חידלון מטומטם.
ומה לך נרגן כל כך,
לו אך רצית היית הופך...
סדרי עולם.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.