הכאב עכשיו חודר אל תוך לבי
כמו חתיכת זכוכית,
שננעצת עמוק עמוק בבשר.
הכאב הזה שלא עוזב אותי,
כמו פצעיי המדממים,
שהותירו צלקות-הוא ישאר שם לעולם.

את הכאב הזה נתת לי
מתוך עצב שחווית בעצמך.
אבל אני מאוד אודה לך,
אם תיקח בחזרה את מתנתך...

ואם אתה יכול,
רק עוד בקשה קטנה.
תחליף לי את הכאב הזה,
באושר של אהבתינו הראשונה.

כי ביום שיגיע תורי
לבקש קצת אהבה,
אני אלך לאיבוד
ולא אמצא את הדרך חזרה.

ועד שאתה תמצא דרכך אליי,
כנראה זה יהיה כבר מאוחר מדי...