דורון שדמי / אני מת |
שורשי העצים
מבקעים בי דרכי חיים
והמים המחלחלים
בארובות עיני הריקות
נקווים.
לאיטי מתפורר עד אבק,
עד דק,
והרוח נושאני אליו
ומפזרני בין שקיעות לזריחות,
ואחר משיב קלות קלות
לאדמה,
ובליבי תקווה
לרוח הבא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|