אני חירות
עף גבוה
לרקיעים הכחולים הכהים שלמעלה.
אני בן הרוח,
קול קדומים,
אח לירח וכוכבים.
אני לחישה של שמחה
הד לעולם שמעבר.

אני עבדות,
אסיר, כלוא
מעונה על ידי שדים פנימיים.
אני נשמת המעונים
כמה לטיפת אור שמש.
אני שבור ובעל מום,
מעוות משנים של סבל,
מעידנים של תקווה אבודה.
אני כלום ואני הכל, אני האפלה והאור,
אני דממה ורעש,
אני האדם היפה מכולם
וכמו כן המכוער ביותר שבהם.
אני עצמי, אינדוידואל אמיתי
ותמונת מראה של החברה.
אני פשוט, אבל,
אני תמצית הקונפליקט.