איריס גדות / זכרים |
אתה לי בית
והוא המרחבים
מטשטשת גבולות
בשפגט מסוכן
פעם שם ופעם כאן
ריחו של האחר מלהיט אותם
זכרים
ואני זוכרת ימים אחרים
בהם הייתי כולי שלך
מתמסרת
נעלמת
חסרה אותך כל כך
לא, לא אשכח
אז איך זה שאתה בוכה עכשיו?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|