הפיצה בתנור, העוגה מצופה,
                       בחדר צפה צפיית הארוחה.
                   אני יושבת וצופה בקיר ומבטי דוק.

                      קיר לבן עם תמונות בודדות
                       קיר איתן הנתמך ביסודות,
                     קיר בלתי עביר השומר סודות,
                       קיר היודע עליות וירידות,
                        קיר המגן על משפחתי,
                       קיר השומר על תמימותי,
                      קיר המפריד בין העולומות,
                         קיר המנפץ חלומות.

                        קר בחדר, הערב ירד
                           כל אחד ועיסוקו.
                        אני נוגעת בקיר ביד
                            ומוחקת אותו.

                        מנפצת את הציפיות,
                      מבטלת את ההמתנות,
                      מבתרת את החלומות,
                      פותחת את החלונות,
                   מבעירה את אש התשוקות
                 ויוצאת את מחול החיים לרקוד.

          הפיצה נשרפת בתנור, שקט בבית, חשיכה.
                     כל אחד והעיסוק שלו.
                            ולי ברכה.