מאזדה 3 בחניה, אולי קורולה [השאיפה היא 4 על 4 עירוני שלא
יראה בוץ לעולם], לברדור בלונדיני ושניים שלושה ילדים, בית
נחמד, רצוי צמוד קרקע, סטריפ קטן של דשא, מטר רוחב, חמישה שישה
באורך, פרקט למינציה [חיקוי עדיף על עץ], די.וי.די. חדש, אז מה
אם אני לא משתמש בשמונים אחוז מהפונקציות? סלולארי שמנגן,
מתזכר, מקרקר, מצלם וחולם, מאתגר ונושם, מזל שהוא לא מוצץ, זוג
הורים שנותן כתף ומעבר כי היד קטנה להכיל את כל הכסף שהם
שופכים, ג'י.פי.אס שמדבר לי את הדרך, איפה הנהג האוטומטי???
עבודה קבועה, שמונה עד שש, שבע, שמונה, אולי גם אחרי, מינוס
בבנק כמובן מאליו, מאכלים בריאים כי אלו של אתמול מסרטנים ואלו
של מחר מדממים ואלו של היום נברר בהמשך, עגבניה מסונתזת
וחיתולים עם שלוש שנות אחריות, מסך דק [כי הגדול תופס מלא
מקום], מתעדכנים בשתיים, בעשר, באחת ורק חיים יבין או מבין או
שלא, ילד בן 12 שהוכנס למוסד לנוער אלים אחרי שנתפס מאונן על
העוזרת עם סכין של רמבו ביד ודופק את הלברדור הבלונדיני של
השכנה, כי חברה שלו בת עשרים רצתה לקחת את מערכת היחסים ביניהם
לאט לאט... אמריקה בקטן, בגדול, "הכל אפשר אם משלמים, להיות
אפילו אלוהים..." צרח לנו פורטיס, הוא ידע על מה הוא מדבר,
כוכב נולד, לרקוד, לשיר, כי הוא רוקד עם כוכבים שנמצאים במרוץ
אחרי הדירה ונשרפו באטמוספירה של האחיות פיק והאבא עם הבלונדה
בהישרדות הגדולה של אפקט הפחד, שמנחית עלינו השגריר שפוגש את
ההורים של שרון שלקחה אותו לעולם של סטיב... רק אני נהיה
מטומטם?
ופיק-אפ בארס וקצת מהסארס או אולי הטורף או שפעת עופות קלילה
לחורף? ושכחנו את האיידס והסרטן, המתכת במים והפלסטיק
במינרלים, הכל במנות קצובות, עדר מחליא של המונים, אפילו הגראס
נהיה חוקי, והחשיש עושה אותי איטי, נהיה מיינסטרים לעשן וזה
בסדר אם אני מאונן, "דבר על זה, שתף את הקבוצה..." "סליחה,
המנחה, אבל את פרוצה..." והגבר ההטרו מטרו סקסואל שאפילו לחפש
את פירוש המילה אין לי כוח, אבן שושן כבר לא כאן ועכשיו הם
מבקשים שם משתמש וסיסמא, "תן את האשראי בבקשה..." אופס... חלפו
30 יום ניסיון, תרכוש ותקבל עוד מילון, אחד יותר קטן, מדריך
למטייל בקוסמוס המחליא שלנו, והדיו השחור שלי, היפה, הנמרח הפך
לדו מימדי במחברת הענקית שלי שנמתחת על פני 17 אינץ' ובלחיצת
כפתור הוא יהיה אדום [רק לא ייזל כמו דמי המוקז...]
ומזגן חמישה כוח סוס ונשבר לי הכוס, הומו, דו, סטרייט, הטרו,
מטרו, מה אני בפריז? הבאגט עליי, אבל הוא קל עם שבעתלפים דגנים
[גם הם מאוננים], ובזיקה קטנה של השף הערום שבכלל לבוש,  של
בזילי-קום, שב, פול, עמוד, נוח דום, הכל נהיה אדום, ופצצות
חכמות ובלונדיניות טיפשות, שגר ושכח, זה קל כל-כך, והעולם
מסתובב או עומד והקופאיות עומדות, העשירים מתעשרים והעניים
מתענים, שבע משפחות ששולטות על המדינה, שבע מאות על העולם, וגם
אני שם זין על כולם, בן לאדן אחד שעושה מה שהוא רוצה, ועוד
עשרות אלפים בדרך אליו, גם האמריקאים, ואני? אני חלק מהמרדף
המטורף, הנהייה ההמונית אל עבר הכלום, אל ארץ הטמטום, תנו לי
סיגריה טובה, בקבוק בירה זולה, דלי של חול ים מפלסטיק, קצת מים
[מינרליים כמובן, מוגזים קלות] ואל תשכחו להוסיף להם קמצוץ
מלח, לדמות לי ים...