|
יש לילות וקולך עוד נשמע
כהדהוד זכרונות הילדות
מעיני שוב זולגת דמעה
וגולשת על כר המציאות
יש ימים ודמותך מול עיניי
וצחוקך מלטף כמו גלים
איך יכולת לצאת מחיי
ולבחור בחיים אחרים?
ואני עוד יושבת מאחור
על הספסל הקטן באופניים
אוחזת מותניך בחום
והתכלת עוטפת שמים
השמש מחייכת לי באור
הרוח מבדרת שיערי
עוד רגע ואפסע על החוף
מהים תדוג לי כריש
מגדלים אני בונה על החול
מחפשת אותך בקצה האופק
אך היום אתה כל-כך רחוק
אור כוכב לא מאיר את האופל
את תיקתוק השנים האבודות
העתיד לא יוכל לתקן
מדוע בחרת לשתוק
כשהיה צריך לדבר?
אבא,
לו יכולת להיות לי יותר
היום לא היית בוכה
רק עיניך עודן מספרות
עד כמה אתה מצטער. |
|
|
"אתם לא מבינים
אלוהים הוא בעצם
זה שמאשר את
הסלוגנים"
ניסיון התחנפות
(לא מוצלח) לזה
שמאשר את
הסלוגונים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.