בליל ירח מלא עולות היללות
הלב צמא לאהבה,הגוף-רעב לחום
אך מה יש לה ללבנה לתת לנו היום -
אם לא קמצוץ מאור זהב
אותו אנו נשמור
אתה מביט בה בדממה
חושב לעצמך -
מה היא עושה שם לבדה,
אולי היא רק בוכה?
את כל אורה פזרה כבר ברקיע האפל
חצי עולם עוד מייחל איתה להתחתן
והיא לבד יושבת שם
או שמא זה רק הוא?
יושב קרח מזוקן
ולא עושה שם כלום
רק מתכדרר ומתכרבל ממש כמו כדור
על עולמינו מתבונן כשליבו סדוק
אתה מביט בו ושואל
מה הוא עושה עכשיו?
בין עננים הוא מטייל
הוא לא מרגיש רעב?
מה הוא אוכל? מה הוא שותה
איך מבריקות פניו?
ואיך בך לא מתחשב
והוא רחוק כל-כך
בליל ירח מלא
תמיד עולות היללות
הלב צמא לאהבה, הגוף-רעב לחום
אך מה יש לירח בשק ההבטחות
אם לא קמצוץ של אור זהב
ודונם של תקוות. |
