|
בליל ירח מלא עולות היללות
הלב צמא לאהבה,הגוף-רעב לחום
אך מה יש לה ללבנה לתת לנו היום -
אם לא קמצוץ מאור זהב
אותו אנו נשמור
אתה מביט בה בדממה
חושב לעצמך -
מה היא עושה שם לבדה,
אולי היא רק בוכה?
את כל אורה פזרה כבר ברקיע האפל
חצי עולם עוד מייחל איתה להתחתן
והיא לבד יושבת שם
או שמא זה רק הוא?
יושב קרח מזוקן
ולא עושה שם כלום
רק מתכדרר ומתכרבל ממש כמו כדור
על עולמינו מתבונן כשליבו סדוק
אתה מביט בו ושואל
מה הוא עושה עכשיו?
בין עננים הוא מטייל
הוא לא מרגיש רעב?
מה הוא אוכל? מה הוא שותה
איך מבריקות פניו?
ואיך בך לא מתחשב
והוא רחוק כל-כך
בליל ירח מלא
תמיד עולות היללות
הלב צמא לאהבה, הגוף-רעב לחום
אך מה יש לירח בשק ההבטחות
אם לא קמצוץ של אור זהב
ודונם של תקוות. |
|
|
לפעמים אני עצוב
ולפעמים שמח,
לפעמים אני אונס
ואז בורח,
לפעמים אשתי
זונה עם פיסורה
בעכוז
לפעמים אני מוצא
עצמי שבור וגם
שבוז, אבל אני
מדבר בסלוגנים
מדבר
בסלוגנים...
מדבר
בסלוגנים...
אנתרופולוג
קליני
עובד על זוגיות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.