אני זוכר אותך כשהיית קטן,
החיוך שלך היה מאיר את הבית.
ואיך שעלית על העץ הכי גבוה ודיברת ציפורית,
והשמש שתתה באותו זמן חלב קר.
ואתה לא זכרת שנפלת שבידך ציפור אחת,
ומחר נקנה לך כיסא מלכים.

אני זוכר את היום שלקחתי אותך לטיול קטן בעיר,
ועשית מן תנועות משונות עם הידיים,
זה היה נראה כאילו רקדת חייזרית.
ודיברת בשפה זרה ולא מוכרת,
ואתה מצביע על הציפורים שעפות מעלינו,
ואני מנקה לך את הריר שנזל,
ואז ירד הטל.

אני זוכר שלא ישנת ימים,
ואת הכיסא שלך צריך לשמן, חריקה שקטה.
ואתה ישבת והתחלת לצחוק סתם,
היית קצת מסומם, אבל זה היה עדיף מאשר הסבל,
ונזכרת שאתה רעב ואכלת גרבר.
חזרת להיות תינוק.

אתה ישן על צד אחד.
הפה שלך פתוח לרווחה.
ממלמל משהו בעברית הפוכה,
ואני תמיד בוכה שאני רואה אותך.