הבוקר שאחרי הוא תמיד הכי גרוע...
בבוקר הראשון אחרי שזה קרה, לא יכולתי להסתכל לך בעיניים. ראשי
היה סחרחר מה, ובטני ריקה. אבל לא ממש מסוגלת למלא אותה. הייתה
זו ריקנות אחרת מרעב, לרגע חלפה במוחי המחשבה.
מה עשינו באותו הלילה. מזל שאתה לא זוכר.
קמתי בשבע, ויצאתי לחצר לעשן סיגריה, להירגע. הכל היה שקט
ומוצף שמש. הציפורים צייצו, אבל אחרי חמש דקות של שלווה התחלתי
להתגעגע לרעש המכוניות והאנשים שבעיר, שתמיד עזרו לי לשכוח את
כל מה שקרה.
התעוררת אחר כך, מעוך ועייף, הסתכלת מתחת לשמיכה ומלמלת.
"אלו לא התחתונים שלבשתי אתמול בלילה." |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.