האש שם כך לוחכת
לוחשות הגחלים,
שוב מעגל נפתח
לזכר המתים

קינה נהי וזעם
עולים שם מהשכול
איך כך הלך הנער
גופו הפך כחול

יושבים כולם סביב,
סביב למדורה
חולמים, הוזים, זוכרים
העצב כה נורא.

צלילי חליל בחרש
עולים ומטפסים,
עם הגעת המלך
לטכס הטכסים.

דממה כהרף עין עוטפת את הנוף
ידיו אל על פרושות
נושא עיניו לחוף

פונה הוא אל הנער,
מניח את ידו
נושא תפילה בחרש
"הגיע כבר זמנו..."

צרחות גרון ניחר
של אם כה שקולה
המוות הוא אכזר
קרובה הגאולה.

פוצחים כולם בשיר מזמור
לאש כך חיש מושלך
"הנער כה כחול..."
חייך שם הטבח.

עמלו כך חיש לסעודה
"נאכל אותו מייד!"
זכרו לנצח יישמר-
לנצח ולעד.