[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שיר-לי יונגבלוד
/
לילה טוב בוקר

לילה מבוהל כי ברח לו היום והוא לא מוצא את עצמו בלילה. לילה
רוצה לישון אך לא יכול להירדם. ירח מתגעגע לשמש כאוהב רחוק
שמעולם לא נגע באהובתו, מת להרגיש את חומה עוטף אותו. כדור
הארץ התעייף מלהסתובב סוב וסוב. כל כך מהר הוא הסתובב לו כל
השנים הללו ולשווא, כי האנשים החיים בקרבו כלל לא חשים איך
בתוך עשרים וארבע שעות עובר להם עוד יום.

שני אנשים עומדים על חומה גבוהה ומתעטשים יחדיו. מי שומע את
קולם? קרניים של מסך מחשב לא גדול במיוחד זורקות את אורן על
הפיג'מה שלי שפעם הייתה לבנה והיום היא מושחרת, אפילו לא יודע
ממה. שני סוגים של דיאודורנט מונחים לי על השולחן ועדיין קורה
לפעמים שאני שוכח להשתמש בהם. מסריח לי מהבפנים של הראש - אני
חושש שהמוח שלי נרקב ממחשבות. שני שקים של תפוחי אדמה תלויים
לי על הפטמות ומושכים למטה - לכיוון המיטה. חופן של נוצות מכסה
גוף קטן של ציפור. ראשי נמעך כנגד כר הפוך. הציפור עפה. אני
נשאר במקום.

מה השתנה בעצם? כותב עוד כמה מילים על איש ללא חיים שמעולם לא
הכרתי היטב. אותו העצב שמחמם את הלב במקום בו קפאו הרגשות.
לחשוב על החיים זה כמו לגרד פצע פתוח. מה השתנה בינתיים? נדמה
כי בית החזה שלי נמס כמו מרק מלוח מדמעות. אתקין לי סעודה ממצב
רוח קודר. אוכל את שבישלתי ברעב של ילד מפגר. משתמש בידיים כדי
להחזיק את המזון שדוחף למחברת.

אם אקנה לי עט אדום ועט כחול ואניחם ליד המחברת לעולם לא אתחיל
לכתוב. אני אהיה עסוק מדי בלהחליט. בגלל זה אני בוחר במחברת
ולא במחשב - כי יש לי עט אחד שחור. את החלשים דופקים תמיד, גם
כשהם לבנים. אני מנסה להתחזק. יש משהו מגרה בעיניים עצובות. זה
הגיוני כמו מי שעומד לו כשהוא רואה איש חסר בית ברחוב. מה כל
כך סקסי בסבל?

שתי כפות רגליים ערומות עם פטריות שמשתרעות לכל רוחב העקב
מונחות בתוך זוג נעלי בית ישנות. כואב הגב מהזווית המעוותת
הזאת. זה לא נוח לחיות. מחפש ולא מוצא זווית נוחה. מגרד לי
בעין מהמציאות. אני מנסה להרגיע את זה בעזרת מוזיקה וטיפות
עיניים. לראש יש דרך משלו.

אני קם ומתנער מהפירורים שמכסים את גופי האכול. הם נופלים על
הרצפה, פרטים פרטים. הם קטנים ויפים או מעצבנים. יש איש שאוכל
עם פה פתוח. אני אוהב לאכול גבינה צהובה בלי לחם. מה שאני הכי
נהנה ממנו באוכל הוא הלעיסה הסיזיפית של המזון.

יכולתי להמשיך כך עוד זמן רב, ולראיה - אשתדל שלא לעצור. אך
נגמר לי הכוח לא לישון. אלך לי.

ובחזרה ללילה. הוא כבר נרדם מזמן, אך השמש עודנה מתעצלת לעלות.
אלוהים דופק לה על הכתף ושופך עליה כוס מים קרירים. היא ממשיכה
להתהפך במיטתה. העולם כולו צועק את שמה. היא מואילה בטובה
להתעורר. היא מאוד עצבנית אז היא שולחת קרניים חזקות בשביל
לשרוף את כל העיניים של אלה שהעירו אותה.

אם תלכו על החוף בשדיים חשופים תקבלו סרטן בקליפורניה. בחיים
לא הייתי בקליפורניה, בסיני או במכולת של דודו. אבל אני יודע
שבטוח יש איזה דודו שיש לו מכולת באיזשהו מקום על כדור הארץ.
יכול להיות שזה בכלל באוסטרליה.

סוקר את מאורעות היום. נדמה לי שנולדו היום 32,456 תינוקות אבל
אותי זה לא מעניין. שום דבר מעניין לא קרה היום. עכשיו הולך
לישון. כמו ירח שרוצה לגעת בשמש אני משתוקק להיאחז בכוח הרצון.
במקום זה, מתרפק על תענוגות החיים המעטים שנותרו לדלפון כמותי.
אבל אני לא רוצה את הכסף שלכם. לא מוכן לסבול בשבילו. בגלל זה
אני עכשיו הולך לישון. אוכל ארוחת בוקר מחר וגם אתקלח וגם
אכתוב עוד לפחות פסקה או שתיים בסיפור שלי.

לילה טוב בוקר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
למישהו יש
טישו?





האיש האדום בציד
ימין למעלה


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/3/06 12:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שיר-לי יונגבלוד

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה