יוסף ברנשטין / ימים מלבינים |
ראשיתם מעשים חסרי פשר,
החורף אפס
אופסן בבגדי חורף.
האביב נוקש בחלון:
ראו איך אני בוער
ככלנית באדום.
תקווה שנטעת בי
מתחילה ללבלב,
בואי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|