|
ימים מלבינים כביסה על חבלים,
ראשיתם מעשים חסרי פשר,
החורף אפס
אופסן בבגדי חורף.
האביב נוקש בחלון:
ראו איך אני בוער
ככלנית באדום.
תקווה שנטעת בי
מתחילה ללבלב,
בואי. |
|
|
זהו!, נגמר לי!,
אני הולך
הבייתה!
פיני גרשון,
הולך הבייתה לא
כי הוא לא טוב,
או כי הוא טעה,
פשוט הוא מאוד
עייף, וכבר אין
לו רעיונות
לסלוגנים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.