רק רציתי לישון,
ולא יותר.
ומחר יש טיול
ונמאס לי לשבת.
אבל איך זה אפשר
לבזבז ככה סתם
שעות חשיכה
למטרות השינה?
כי יש עוד שיר אחד
קלאסי וישן
שאי אפשר לשמוע
בלי ווליום גבוה.
ובפאטיו ליד
צחוק מצטלטל
אך בשעת חצות
באוזני הוא צורם.
ומפגש חברתי
ו"רק עוד סיגריה"
ועוד שני אנשים
עוברים בחדרי.
ומדריכה שבודקת
שכולם נמצאים.
די כבר, ראבאק!
אנשים ישנים!
ואני משתגעת,
שרק יהיה שקט!
ועוד אחד צועק לו
בדיחה חרושה.
וכשכבר שומעים
צרצור צרצרים
שפיותי כבר אבדה לי
מחוסר שינה.
אז יצאתי לפאטיו,
ומחר לא אטייל
כי עייפותי
כעת חלפה ועברה.
|