[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דידי משה
/
אנה מאחרת

'להתרכז, כן, עוד קצת, כבר לא נשאר הרבה, לחשוב על משהו סקסי,
הממממ, בראד פיט, כןןן, אני ובראד פיט, על שפת הים, הוא מלקק
גלידה מהפטמה שלי, המממ, גלידה, וניל? לא, ריבת חלב, איך בא לי
גלידת ריבת חלב ורוטב שוקולד חם, לא, נו, תתרכזי כבר, אוח
בראד, הממ, עוד, כן, עוד, בראד, בראד? אנג'לינה?! אפילו
לפנטזיות שלי את נדחפת? איזה שווה את, אולי, בכל זאת... לא,
עזבי את בראד, תעברי למשהו קצת יותר מציאותי, השליח מהסופר,
עכשיו הגזמת, לא צריך להתדרדר עד כדי כך, בובי מהבסיס, איך אז
הצלחתי לסרב לו, רק אלוהים יודע. הנה בובי מוריד חולצה,
מכנסיים, המממ, תלקק אותי בובי, כן, אוהההה, כןןן המממ, עוד
קצת, כמעט, עוד טיפה...'
"מה את עושה?"
'שיט' מיהרתי להוציא את היד מהתחתון, "כלום, ממי, תחזור
לישון".
"את עשית עכשיו ביד?", הוא הסתובב לעברי.
'יופי שאלה ישירה, מה עושים? להתחמק להתקיף או ללכת על הגישה
החמודה?'
"אני לא מצליחה לישון, גנבת לי את השמיכה, תחבק אותי", נלחצתי,
אז הלכתי על כל השלושה.
הוא עטף אותי בזרועותיו, ונשק קלות על צווארי, "אם רצית סקס,
יכולת להעיר אותי חומד, אף פעם לא אמרתי לך לא."
'נהדר! בטח נעשה על זה עכשיו שיחה שלמה', רטנתי.
"אני לא רוצה סקס, באמת, תחזור לישון".
"אבל עשית ביד, הרגשתי אותך".
שתקתי.
הוא שלח יד, ליטף את מתני, ירד אל ירכי, נכנס אל בין רגליי.
הרחקתי את ידו מעליי.
"אז את רוצה סקס, רק לא איתי"? הוא נפגע.
'אוחחח, הנה הריגשי התחיל', התמרמרתי.
"אל תהיה כזה, אנחנו צריכים לקום עוד שעתיים, יש לנו מבחן
בחדו"א, זוכר?"
"כן, אבל אם בא לך סקס..."
"לא בא לי סקס", קטעתי אותו בחוסר סבלנות, לעייפות יש השפעה
עצומה על ההתנהגות שלי, "בסה"כ ניסיתי להירדם, לא הלך, אז
חשבתי שאם אני אגמור אולי זה יעזור, זה בטח יותר טוב מלספור
כבשים".
"טוב, אז בואי נעזור לך לגמור", הוא שוב שלח יד, ואני נכנעתי,
פיסקתי את הרגליים.
"את לא נאנחת", קבע אחרי 3 דקות.
"מה זאת אומרת "לא נאנחת"?"
"את תמיד נאנחת, עכשיו את לא". סחתיין על האבחנה, הסתבר שהוא
לא אטום לגמרי.
"עכשיו לא בא לי להאנח, עכשיו בא לי לגמור וכמה שיותר מהר, כדי
שנלך לישון, טוב מתוק?"
"זה לא אמור להיות טבעי העניין הזה של הגניחות?", הוא המשיך
להציק.
"ממי אני לא מכירה אף אחת שגונחת כשהיא לבד ועושה לעצמה ביד,
אלא אם כן היא מקבלת על זה כסף, ומישהו מתעד אותה במצלמה. גם
אתה לא גונח ונאנח כשאתה עושה לעצמך".
"אני לא מכיר אף אחת שעושה לעצמה ביד כשיש לה חבר שיכול לעשות
את זה בשבילה", עקץ, מה שגרם לי לסטור לו על היד, ולהעיף אותה
ממני.
"אז הנה, עכשיו אתה מכיר. מה הסרט, בסה"כ הכל עשיתי ביד, למה
לעשות מזה כזה סיפור?"
"אני לא עושה מזה סיפור, אני פשוט מנסה להבין, כי אני חשבתי
שאני מספק אותך, ועכשיו מסתבר שטעיתי."
"יוווווווווו, עזוב כבר, אין לי כוח, 4 וחצי בבוקר, בסה"כ
ניסיתי להירדם, ואתה מנסה להפוך את זה למשהו שזה לא, מנסה בכוח
לריב איתי על שטויות".
"טוב, אני לא רוצה לריב, תני לי להמשיך".
"אני כבר אמשיך לבד, זה ילך יותר מהר".
"מה זאת אומרת?!"
"נו ממי, אתה יודע שמה שלי לוקח לעשות ב-5 דקות, לך זה ייקח
חצי שעה".
הוא שתק, לא ידע אם להעלב, או להתעלם.
"את הקשבת לעצמך? אח"כ את אומרת שאני מדמיין, את עכשיו בעצם
אמרת שאני לא יודע מה אני עושה".
'שמישהו יעזור לי או שאני מתפוצצת', רציתי להתפרץ עליו, אבל
אזרתי את מעט הסובלנות שעוד נותרה בי, ואמרתי לאט, "אתה עושה
את זה יותר טוב מכל גבר אחר, אתה יודע שאני נהנית איתך, אבל
בסה"כ אני רוצה רק לגמור, ואז אולי אני ארדם סופסוף. מה אתה
אומר?"
"בסדר, תגמרי", הוא נאנח, "אני לא אפריע".
עצמתי את עיניי, ניסיתי לחזור לבובי, אבל לא יכולתי. תחושה של
חוסר נוחות הציפה אותי, איך אפשר לפנטז על מישהו אחר כשעיניים
אוהבות תוקעות בך מבטים חודרים? עכשיו גם הפנטזיה הזאת נהרסה
לי.
ניסיתי לדמיין אותי ואותו, איך שהוא יורד לי, הממ כן, הלשון
שלו משחקת בי, כן, עוד', הרגשתי אותו מתהפך על הגב, 'עוד קצת,
הנה הנקודה', הוא התהפך חזרה על הצד, 'והנה הזרמים שמתפשטים בי
לאט בגוף', עכשיו זמזם איזה שיר, 'מה זה, משינה?, לא משנה,
תתרכזי, אוח כן, נהיה לי חם, הממ כןןן, ו... מה זה? זה מוכר
לי, הוא מגיע לפזמון, נה נה... לא גומרת, אנה מאחרת למקום שאי
אפשר... פאק!!!',  פקחתי את עיניי. "אכפת לך?! יש כאן אנשים
שמנסים לגמור פה!"
"מה? מה את רוצה? מה עשיתי?", התמם.
"זה נשמע לך הגיוני, אני מנסה להתרכז ואתה מזמזם לי את אנה של
משינה?!"
"אבל את דווקא אוהבת... אה", לקח לו זמן להבין, "חחח, זה דווקא
די משעשע".
"טוב, אותי זה לא מצחיק". הוצאתי את היד.
"נו, די, מה את לוקחת את זה קשה, תמשיכי".
"לא רוצה, כבר לא בא לי".
"כי לא נתת לי לזיין אותך כמו שצריך מההתחלה, אז לא היה נגמר
לך החשק".
"אם הייתי רוצה זיון אז הייתי מעירה אותך, בפעם העשירית, אני
לא רציתי להזדיין רק רציתי לגמור!"
הוא הרים לי את הגופייה מעל החזה, "אז תני לי לעזור, כמו שאני
יודע", חייך, "את רק תשכבי לך".
לשונו ליקקה את הפטמה שהזדקרה בתגובה, ידיו ליטפו את גופי. פיו
פיזר נשיקות קטנות, עדינות, יורד לאט אל בין רגליי, והלשון
עברה לכל האורך. "הממ כן, זה טוב, ממש טוב, יותר מהר, מותק,
עודדד", גלים של חום מתוק חזרו והיכו בי, הרגשתי את הזרמים
מגיעים, סופסוף, הנה, רק עוד קצת, עוד שנייה ו...
טוטוטוטוטוטו טוטוטוטוטוטו טוטוטוטוטוטו טוטוטוטוטוטוטו
"שיט", גנחתי בכעס, והוא קם מעליי וכיבה את השעון המעורר.
"מה אתה עושה, לאן אתה הולך?"
"יאללה מותק, צריך להזדרז" הוא הוריד את הטריינינג ולבש את
הג'ינס.
"בוא הנה, הייתי ממש קרובה, אתה לא יכול עזוב אותי ככה".
"מבחן בחדו"א, זוכרת? מספיק שנאחר בדקה ולא יכניסו אותנו, את
מכירה את המערכת. את רואה, אם היית מעירה אותי היית אפילו
מספיקה לישון ולא רק גומרת".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יום כיפור? לא
מכיר. אה רגע,
הזה של עמוס
גיתאי?





מתוך שיחה בבית
קפה תל אביבי
פסאודו בוהמייני


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/3/06 22:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דידי משה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה