אסור. הכל אסור. גמור. הכל גמור. בלתי אפשרי. אני אומר לכם
פשוט חרא עולם. איך שדברים מתנהלים. פשוט לא בסדר. לא זה לא
יעלה על הדעת. לא יאמן שאנו חיים בחורבה הזאת. היי אתה שם! אתה
שעשית הכל. שמע. באמת היה אחלה. אבל לא הגיע הזמן לסגור את
העסק?! אם היית בן אנוש בטח היתה צופה ב'תשוקות'. חרא סדרה.
חרא עלילה. לא זז לשום מקום. 80 פרקים אותם בגדים. אותם
טקסטים. אותה עלילה. וכל 80 פרקים הכל הולך ומתחרבן. ושוב אותם
טקסטים. ושוב אותה העלילה. טוב תקשיבו פדלאות. משהו צריך
לעשות. משהו צריך להשתנות. באמת שאי אפשר עוד למשך את העגלה
בלי סוסים. באמת שאי אפשר לתת עוד לעניינים להתגלגל ככה.
להתחרבן ככה. אי אפשר להמשיך עם הסבל הזה. לא עוד כאב. לא עוד
מלחמות. דברו איתי בשפה של שלום עולמי. דברו אליי מילים יפות.
מילים גדולות. אני רוצה משמעות. רוצה אינפורמציה. רוצה עומק.
רוצה למצוץ את העולם עד תום. רוצה לישון עכשיו. אני עייף. אי
אפשר לתקן ואי אפשר לשנות. אין אלוהים. ואין שלום. ואין
שיוויון. ואין חלום. ואין עוד כלום. רק אוסף צירופי מקרים בחלל
ריק של ציויליזציה מטופשת. זונות כולם. נבלות כולם. אני שונא.
אני שונא כי אני אוהב לשנוא. אני חי כדי לשנוא. שנאה זו התכלית
שלי. ושימותו הקנאים. ואם כבר צירופי מקרים הזכרתם. איפה הצדק?
איפה ההגינות? זין. צדק?! הגינות?! אהבה?! שלום?! בולשיט של
הקפיטליסטים. של הדמוקרטיה. של הכנסיה הקתולית. של הממשל
האמריקני האימפריאליסטי. של מייקל סטייפ. Shiny happy people?!
- In your ass faggot! ומה האמת אתם שואלים? באמת רוצים לדעת?
תחשבו טוב טוב לפני שאתם עונים. האמת שאין אמת. איש באמיתותיו
יחיה. הרי הכל שקרים. הכל רמאויות. הרי חברה לא יכולה להתקיים
בלי צביעות. הרי יצר לב האדם רע מנעוריו. ועוד רע יותר אחריו.
אבל אולי בכל זאת. שנאמר. אם, אם רק, ורק אם נרצה. אולי אם רק
נרצה אזי הכל יצלח. אולי יהיה טוב יהיה טוב כן. אולי. אולי אם
פועלי כל העולם יתאחדו. אם נשות כל העולם יתחזקו. אם עניי כל
העולם ימרדו. אם החלשים והמדוכאים יפרצו. אולי אז יהיה טוב,
יהיה טוב כן. אבל מה אז? כשהחלש הופך לחזק? או אז זה נגמר?!
ואז הם יחיו באושר ועושר עד עצם היום הזה?! לא! כי כשהחלש של
היום הופך לחזק של מחר אז הוא גם הופך למדכא של מחר. לכובש של
מחר. וחברה, לא מדובר פה על מלפפונים במלח. ובעצם מי קובע את
החוקים? ועל שם מי הכללים? מי אמר שאם אתה מסכן ורע לך אז אתה
הטוב. ושאם אתה עשיר, חזק וכוחני אז אתה רע? הכל תלוי
בפרספקטיבה. בקיצור. טוב לא היה. תכלית העולם היא לא טוב.
תכלית החיים היא לא טוב. למעשה ההפך הוא הנכון. תכלית החיים
היא סבל. החיים הם פרבולה בוכה. לא עוד מעגלים שלמים. רק
מעגלים שלא נסגרים. פרבולה ותו לא. כל החיים שואפים אל המטרה.
אל השיא. אל הלמעלה. אל הקצה. שואפים לאינסוף. ואז הכל מתפוצץ.
ואז הכל נופל. ואז הכל מתרסק. ואז צונחים למטה. ואז מתגלגלים
אל מתחת לציר. ואז מתגלגלים אל מתחת לאפס. ואז מתגלגלים לנקודת
האל חזור. משם כבר איש אותנו לא יחזיר. כי מין האפר באנו ואל
האפר נשוב. כי אז כבר מאוחר מידי. ואז מגיע המוות, וזה נגמר
עוד טרם שרה הגברת השמנה.