כמו שמעולם לא
דפק והלם בעבר.
רגליי רעדו,
פחדתי להתמוטט.
הפה סירב להיפתח.
המילים פחדו לצאת.
הרגשתי
לפני הקראה בטקס בפולין;
לפני הקראת שמות משפחתי שנרצחו.
(הדמות ברקע, זה אבי.
לא יודעת מה הייתי עושה אם לא היה שם לחוות זאת איתי)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|