התחלה חסרת תכלית!

ביום שבו הכל נגמר.
הכל התמוטט -
מכה
אחר מכה
אחר מכה
ונפלת אל בור
חסר תחתית
גילית את משמעות ההישרדות
חסרת התכלית.
הצורך האין סופי לחיים חסרי חיים, חסרי פשר ומשמעות
והבנת
כי החיים הם גיבוב של טעות אחר טעות

כשהצורך לנשום הוא המניע אותם.

מסתובב ברחוב בתחושה של מוות פנימי, מת מהלך, זומבי ואין בך
חשק לחיות.
עור שעוטף דימום פנימי אין סופי, לב שותת מדם,
ורק חיצוניות שמכסה על ריקנות וריקבון של נשמה שאיבדה את הרצון
לנשום.

אותה נשמה חסרת נשימה
הולכת בדרכה האבודה
בעודה תוהה
על משמעות של חיים ללא הבנה
קוצר נשימה ואיבוד פעימה
בכל פעם שמישהו מוצא לנכון לשרוק את המושג שנקרא אושר.

תהיה אחר תהיה
הליכה סתמית עם ידיעה
שהכל רגעי וחולף בשניה

והנה אתה מחכה לפעם הבאה
שבה תמנע מראש את המכה הצפויה
והפעם ביודעין שאין ממש פשר לחייך
מלבד הניסיון היומיומי שלפניך

ללכת הלאה גם אם אין רצון
לשרוד על אף הכישלון
להתחיל מחדש גם אם אין ברירה
ולהבין שהחיים הם לא מושג בר הגדרה!