למה המילים מתפלשות אל הדף רק שעצוב.
רק שטיפה דומעת נוזלת על תרשימיי רק אז מילותיי זורמות איתה.
לפני זמן לא רב הייתי נאהבת וכעת נותרתי לבדי,
האמנם?
מוקפת באנשים
אחדים ואמיתיים
אבל הלב לא מסתפק בכך.
הזיכרונות מהעבר לא יפסיקו להזכיר
כי היה יכול להיות אחרת,כי חדר אפלולי
בבית חולים, עצמות בולטות פנים חיוורות היו עדיפות בשבילי.
כבר לא נותרו בי כוחות למחשבות שלא מניחות
ולא תדע לעולם, לעולם
איך היה יכול להיות יומי.
ויתרתי לייסורי נפשי בתקווה להבריא
אמרת כי זה עדיף למען בריאותי.
רעב מוגזם - השראה בלתי פוסקת
סחרחורות וחולשה - שמחה נשגבת
קיום מלא כלום - סיפוק ושליטה בלתי נפסקת
חשיפה מוגברת
הכיצד תביני?
הכיצד תבין?
כל זאת מאחוריי, אך פגועה בנפשי אשאר עד לאין סוף
מסכנה ילדתי
כי באת לעולם חולה
וכי חולה תהיי...
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.