[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אור טאוסי
/
כשתהיי גדולה

אתמול ככשאלתי את אמא מתי אור, אחי הגדול, יחזור מהצבא היא
אמרה שעוד הרבה הרבה זמן ואחרי כמה דקות הוסיפה: ואולי הוא לא
יחזור. היא היתה נורא עצובה אז לא רציתי להתחיל ולשאול אותה
למה, אבל באמת לא הבנתי את זה... איך זה יכול להיות שאור לא
חוזר?
הלכתי לשאול את סבתא, היא אמרה שהערבים לקחו אותו והם לא רוצים
להחזיר אותו. שאלתי אותה למה לא הולכים לערבים כדי לבקש אותו
בחזרה, כמו אז, בגן, כשבר לקחה לי את הבובה ואמא באה איתי לבקש
אותה בחזרה, סבתא הסתכלה עלי במבט עצוב ואמרה לי "כשתגדלי
תביני". תמיד כשהם אומרים לי את זה אני יודעת שניגמרה השיחה אז
הלכתי לדן, האח ה"בינוני" במשפחה, שעוד מעט תהיה לו יומולדת 16
(וקניתי לו מתנה מאוד מאוד יפה ביחד עם אמא) ושאלתי אותו למה
הערבים לקחו את אור? הרי הוא כמעט לא בא הביתה מאז שהוא בצבא
ואמא נורא אוהבת שהוא בא הביתה ואמרתי לו שאולי כדי לנו ללכת
לבקש אותו חזרה. דן אמר שזה לא יעזור לבקש אותו חזרה, הערבים
רעים והם לא יחזירו אותו רק כי נבקש. כששאלתי אותו למה הוא אמר
לי שאני אבין כשאני אגדל, אוף! עוד אחד.
נמאס לי כבר מהמבוגרים המבאסים האלה אז יצאתי לבקר את הדס
ותומר, השכנים מהדלת ליד. סיפרתי להם על מה שקרה בבית והתחלנו
לדבר על איך נלך ונבקש את אור מהערבים. תומר אמר שהוא יכול
לקרוא לחברים שלו מהכיתה אבל הדס אמרה שלא כדי, כי הערבים
יחשבו שבאנו לתקוף אותם ואז הם יפחדו ולא ירצו להחזיר את אור.
אני הסכמתי איתה ובסוף תומר, שנעלב קצת, הלך להביא מפה, כי
ידענו שהערבים גרים רחוק רחוק ואנחנו צריכים לדעת איך להגיע
אליהם. אמא באה לחפש אותי ואמרה שכבר מאוחר ומחר יש לי בית ספר
וכדי שגם הדס ותומר ילכו לישון, אמא שלהם הסכימה עם אמא שלי.
בלילה אבא בא לספר לי סיפור לפני השינה, למרות שאני כבר ילדה
גדולה, אבל אני לא רציתי לשמוע שוב את הסיפור של בת הים הקטנה,
רציתי שהוא יספר לי למה הערבים לא רוצים שאור יבוא הביתה ושאמא
תיהיה שמחה. אז אבא אמר שאנחנו במלחמה עם הערבים, שאנחנו רבים
איתם, ושכדי לקבל את אור חזרה נצטרך לשחרר הרבה שבויים. עדיין
לא הבנתי למה הם לא מחזירים אותו, הרי אור שייך לאמא ולא
לערבים אז אבא חייך את החיוך העייף שלו ואמר לי שכשאני אהיה
גדולה אני אבין.





בבוקר כל המורים בבית הספר התנהגו אליי בצורה משונה. אבל זה לא
הפריע לי, כי כשאני הדס ותומר רצינו להמשיך ולתכנן את התוכניות
שלנו והם לא הפריעו לנו, ככה תיכננו במשך כל היום איך נחזיר את
אור וחשבתי כמה אמא שלי תהיה שמחה שהיא תראה אותו, וכמה היא
תהיה גאה בי.
בסוף היום הלכנו שלושתנו הביתה ביחד, עדיין מתכננים מה לקחת
לקראת "מבצע אור" כמו שתומר קורא לו (תומר אמר שלכל מבצע חשוב
יש שם, אז בסוף החלטנו על זה למרות שהדס חושבת שזה נשמע כמו שם
של מבצע בסופר), כשהגענו לבניין לא הצלחנו לעלות הביתה בכלל כי
היו המון אנשים בחדר מדרגות, מזל ששלושתנו קטנים ויכולנו
להתגנב בין האנשים לבית שלנו. כשנכנסתי הביתה ראיתי שכל ההמון
אנשים האלה באו אלינו וכולם היו מאוד עצובים, פתאום ראיתי את
דוד צחי רצתי אליו ושאלתי אותו בשקט למה יש בבית כל כך הרבה
אנשים ולמה כל מי שבא אלינו עצוב? הוא לחש לי בשקט שלא עכשיו
ושהוא יסביר לי אחר כך, כשאני אהיה יותר גדולה, כי אז אני
אבין.
אני החלטתי, אני לא רוצה לגדול כי כל האנשים הגדולים הם תמיד
עצובים. אני מעדיפה להישאר קטנה ולהמשיך בתוכנית שלי  ושל תומר
ושל הדס! שהיום בלילה נצא כולנו ביחד כדי להציל את אור
מהערבים.

ועכשיו אני צריכה ללכת, יש הרבה דברים לארגן עד הלילה. זו דרך
ארוכה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אין הנחתום מעיד
על גיסתו



הצעת חוק שהונחה
על שולחן הכנסת


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/3/06 14:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אור טאוסי

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה