אני הוא חתול
כמו שאר חתולים
רגליים, אוזניים, זנב.
צבעי הוא שחור
שונה מאחרים
לי כתם אפור על הגב.
טיילתי לי פעם
עם שאר השחורים
הסתרתי את הכתם המבייש.
ואז הם ראו
נשארתי לבד
אבל מה אעשה? זה מה שיש.
יללתי פחות
אף אחד לא שומע
את המיאו של זה - המוזר.
לא נשאר לי חבר
לא אפור או לבן
ובליבי נעשה פתאום קר.
כך עברו הימים,
חודשים ושנים
שבהם לא יללתי סתם כך,
אך פתאום כשראיתי
זקנה עם בשר
מזכרוני הצליל "מיאו" נשכח.
רעב ועצוב
ישבתי באמצע הכביש
שיקח כבר אותי האל!
לא רוצה עוד לשמוע
את הלעג הנמשך,
"החתול שאינו מילל". |
